פסק-דין בתיק תא"מ 18241-07 - פסקדין

1. תביעה לפיצוי בגין אי אספקה וליקויים בריהוט שהוזמן מאת הנתבעים, ותביעה שכנגד להשלמת התמורה החוזית בעבור הרהיטים שהוזמנו . דין התביעה להתקבל.

גרסת התובעות

2. התובעת 1 הזמינה מהנתבעים עבור בתב (התובעת 2) ארונות מטבח וארונות נוספים,  לבית חדש ביישוב בית שערים. על פי ההסכם הראשון, שנחתם ביום 22.03.07, התחייבו הנתבעים כי יספקו את ארונות המטבח והריהוט הנוסף האמור בהסכם בהתאם לתוכניות שיוכנו, אשר מהן תבחר התובעת 2 את התכנית המועדפת עליה. בהסכם נקבע כי עלות הריהוט כולו תהא 29,000 ש"ח כאשר סוג העץ במטבח הינו עץ בוק מלא או 30,000 ש"ח במקרה שמדובר בעץ אגוז אפריקאי. בהתאם להסכם, שילמה התובעת 1 מקדמה בסך 2,000 ש"ח, ולטענתה סוכם כי באם לא יבצעו הנתבעים את העבודה, יוחזר סכום זה במלואו.

בחלוף 4 חודשים, בהן לא הגיעו הנתבעים למדוד את הדירה, לא הכינו תוכניות או סיפקו את המטבח, פנתה התובעת 2 בדרישה לקבל את התוכניות ולספק את הציוד במלואו. בשל חילוקי דעות שנתגלעו בשלב זה בין התובעת 1 לנתבעים, לקחה על עצמה התובעת 2 את ההתנהלות מול הנתבעים,  ובין הצדדים נחתם הסכם חדש ביום 05.09.07. על פי הסכם זה, על הנתבעים לספק את כל הארונות בתוך 30 ימים ממועד חתימת ההסכם, ובתמורה יקבלו סך של 18,000 ש"ח במעמד בחירת הצבע בנגריה, לאחר שכל הריהוט יהא מוכן. כמו כן נקבע כי הנתבעים יקבלו סך של 4,000 ש"ח לאחר התקנת הארונות בבית, ו-4,000 ש"ח נוספים לאחר סיומה הסופי של העבודה.

3. לטענת התובעות, חרף האמור בהסכם, במועד בחירת הצבע לא היה הריהוט מוכן במלואו, ולמרות זאת שילמה התובעת 2 את הסכום האמור. התובעות מציינות, כי בנגריה נמצאו חלקי ריהוט פגומים ו/או לא במידות הנכונות כך שפלטת השולחן למטבח, לדוגמא, שהיתה אמורה להיות בגודל 1.9 מ' הוכנה בפועל בגודל 1.7 מ'. כשהובא דבר הטעות בפני הנתבעים טענו אלו כי הדבר ניתן לתיקון אולם יהא כרוך בתשלום נוסף.

4. לבסוף, משהובא הריהוט לבית, נתגלו בו פגמים רבים ואי התאמה למימדי הדירה. כך למשל, סופקו ארונות המטבח באופן חלקי, ללא דלתות, מדפים, צירים וכו'. שולחן המטבח סופק ללא רגליים ומדף עליון. הארון שהיה אמור להיות בחדר הארונות סופק כשהוא סובל מפגמים ושריטות רבות, וכשהוא כלל אינו מתאים לגודל החדר. נוסף לכך, לא סופקו השידות לחדר השינה וחלקי הריהוט לחדר הכביסה והמקלחת. כתוצאה מכך, נתגלעו מחלוקות בין הצדדים, כך שבסופו של יום נטשו הנתבעים ועובדיהם את המקום והותירו את הדירה כשהיא ללא ארונות. לאור זאת, טוענות התובעות, כי בפועל עד היום לא סופק המטבח ויתר הארונות אלא באופן חלקי בלבד, אשר אינו מאפשר עשיית שימוש בריהוט, וזאת לאחר ששולם להם סך של 20,000. בפועל, כיום מתגוררת התובעת 2 בדירה שכורה שכן אין בידה לעשות שימוש במטבח או בחדר הארונות. הללו לא הוחלפו, גם לאור הדיון המשפטי, כדי לאפשר בדיקתם, ולאור העלות הכרוכה.

5. התובעות פנו למומחה, מר מוטי הררי, אשר קבע בחוות דעתו כי סך הנזק שנגרם לתובעות עומד על 36,350 ש"ח שכן בנוסף לעלות הריהוט שלא סופק, יש לפרק ולהרכיב מחדש את כל הארונות. לכך הוסיפו התובעות גם פיצוי בגין נזקים עקיפים בשל מחדלי הנתבעים. כך למשל נטען, כי איש השיש לא יכל להרכיב את השיש שכן לא הוכן חיתוך לכיור בחלק העליון של ארונות המטבח והמקלחת מבעוד מועד. רק בשלב מאוחר יותר, ביום 23.10.07 קדחו הנתבעים חורים להכנת הכיור וגם אז נעשה הדבר שלא בהתאם למידה שהתבקשה. כמו כן גרמו מחדלי הנתבעים לשינוי מיקומי נקודות החשמל, דבר אשר היה כרוך בתשלום נוסף, שכן הם הרכיבו ארונות במקומות שלא נקבעו מראש, ולא סיפקו מדף תאורה מעל שולחן המטבח. בנוסף, תבעו השתיים גם פיצוי בגין עוגמת נפש ואובדן נוחות בסך 10,000 ש"ח ובסה"כ הועמד סכום התביעה על 46,350 ש"ח.

גרסת הנתבעים

6.  בראשית חודש 10/07 סופקו כל הרהיטים לדירת התובעת 2, ומספר ימים לאחר מכן נשלח המתקין מטעמם, עלי, להרכיב את הרהיטים בבית, ומכאן שלא היה איחור באספקה. הסיכום לגרסתם, היה, כי התובעות ישלמו את מחצית הסכום שנותר באותו היום (כשלטענתם, המדובר ב-5,000 ש"ח שכן המחיר שסוכם הוא 30,000 ש"ח) והחצי השני ישולם לאחר סיום העבודה. לטענת הנתבעים בתצהירם, בשל אי הופעת בעל מקצוע אחר בדירה לא סיים עלי את עבודתו, וסכום הכסף הנדרש לא שולם.

הנתבעים המשיכו וטענו כי בנוסף לא יכל המתקין לסיים את העבודה עקב הפרעות בלתי פוסקות, היחס הרע שקיבל מהתובעת 1, ובקשותיה הבלתי סבירות לטעמו לביצוע תיקונים בארון. לטענת הנתבעים, כל הריהוט סופק למעט מראה בחדר האמבטיה, יחידת בקבוקים, מדף מקשר ומוט מתחת למדף מקשר- אשר סך עלותם הינה 1,500 ש"ח.

7. הנתבעים מדגישים, כי לאור סירובן של התובעות להשלים את התשלום ביום ההתקנה, הופסקה העבודה, כך שלמעשה התובעות עדיין חייבות להם סכום של 10,000 ש"ח בגינם הוגשה תביעה שכנגד (שולמו 20,000 מתוך 30,000 ש"ח). גם הנתבעים הגישו חוות דעת מטעמם, של המומחה עדנאן דיאב, אשר ציין כי לדעתו אין כל פגם בגופים המורכבים, כי העבודות בוצעו בצורה סבירה וללא פגם משמעותי, וכי לפי ההגיון לא יכול להיות שהדלתות לא הוכנו היות וצריך להרכיב את הגוף והדלתות בבת אחת. המומחה מסכם את חוות דעתו הקצרה באומרו כי עלי הצהיר בפניו שלקח את הדלתות והגוף בהובלה אחת ולא הרכיב אותם בהתאם לדרישת בעלת הבית, וכי ניתן לסיים את המחלוקת על ידי הרכבת הדלתות והמגירות בעלות של 700 ש"ח בלבד, בכפוף לתשלום המזמין את יתרת העבודה. אצין כבר כעת כי מתמליל השיחה שנערכה בעת ביקורו של המומחה, עולה כי הנ"ל אינו אלא עובדו לשעבר של הנתבע, או למצער מי שעבד עמו. כך למשל  ידע ה"מומחה" כי הנתבע הביא את הדלתות לדירה וציין כי הוא עזר לסחוב אותן. איני מייחס משקל ניכר לחוות דעתו, מה גם שמונה מומחה מטעם ביהמ"ש (מינויו היה מוסכם - ראה פר' ישיבת 29.9.09: התובעת הסכימה למינוי. ב"כ הנתבע גרס שאין צורך לגופו במינוי מומחה, אך נתן אף הוא הסכמתו למינוי):  מומחה ביהמ"ש לא נחקר וחוות דעתו לא נסתרה.

דיון

8. עסקינן אם כן במחלוקת נפוצה במקומותינו  מיהו זה שהפר החוזה.  התובעות טוענות כי הנתבעים הפרו את ההסכם בכך שלא סיפקו את הריהוט במלואו, ותוך איחור ניכר בלוח הזמנים, ומה שסופק - היה לקוי. הנתבעים טוענים  כי התובעות הן אלו שהפרו את ההסכם כאשר לא השלימו את התשלום המגיע להם חרף הבאת כל רכיבי הארונות  לדירה, וביצוע חלק מן העבודה.

9. סעיף 1 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 מגדיר "הפרה" כמעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה. "הפרה יסודית" מוגדרת בסעיף 6 לחוק כ" הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה, או הפרה שהוסכם עליה בחוזה שתיחשב ליסודית". נפנה אם כן לבחון את ההסכמים שנחתמו ותניותיהם על מנת לקבוע מי מהצדדים חטא בהפרתם.

10. ההסכם הראשון שנחתם ביום 22.03.07 (נספח א' לכתב התביעה המתוקן) מציין כי על הנתבעים לספק לתובעות ארונות מטבח+ שולחן, 2 שידות אמבטיה, חדר ארונות, מדף לחדר הכביסה, ארונות מתחת לשולחן, דלפק במטבח וארונית. תנאי התשלום נקבעו כך ש-2000 ש"ח ישולמו כמקדמה, 18,000 ש"ח ביום בחירת הצבע, והשאר בסוף. שני הצדדים חתומים על הסכם זה, אשר אינו נוקב במועד לאספקה. יודגש לעניין זה כי אף אם לא צויין תאריך אספקה, הרי שממילא כפופים הצדדים להוראות סעיף 41 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, היינו כי מועד הקיום יהא בתוך זמן סביר לאחר חתימת ההסכם,  או לנוהג הקיים בחוזים מאותו סוג. על גב שיק המקדמה (נספח ב' לכתב התביעה) צויין כי במידה והעסקה לא מבוצעת ובוטלה ע"י המזמין עד יום שישי יוחזר הסכום.

נראה כי אין צורך לדוש ארוכות  בסוגיית הפרתו של חוזה זה. הצדדים בחרו לחתום על הסכם חדש  ש"תיחלף" ההסכם הקודם, והוא  המחייב לצרכי תביעה זו.

11. לשון ההסכם החדש (נספח ד' לכתב התביעה (המדובר בחוזה הכתוב בכתב ידה של התובעת 2 אשר עליו חתומים שני הצדדים)) מציינת כי:

" הסכם תוכניות: * עבודת נגרות מטבח: ארונות מטבח מתחת לשיש+ ארון BI + מג'יק קורנר+ שולחן נפתח לאורך כללי של 1.9 מ' וכל זאת בהתאם לתוכניות+ מדף מעל השולחן+ ארונות מתחת לשולחן על גלגלים עם מעצור+ יחידת מגרונים+ מוט עץ לרוחב החלון. דלתות המטבח מעץ בוק מלא והשולחן אגוז אפריקאי. *צבע לפי בחירה. צירים בלום ומגירות גראס בלומשין כמוסכם. *ידוע בעל צבע לא אחיד- בהתאם למה שדיברנו. *חדר ארונות. *עשוי מלמין, עם צבע מוביל בוק או לבן או אגס קוניאק לפי התוכניות עם צוקל 10 ס"מ. גובה 250+ מדף מקשר בין הארונות. *ארון אמבטיה אורך 100 עומק 60+ מדפים משני הצדדים של הארון+ מראה. *שתי שידות גודל 50 לחדר שינה עם רגליים ענתיק. *שולחן מתקפל בחדר כביסה 1.48 מטר (ליתר בטחון תמדוד). *ארונית מתנה לבקבוקי אלכוהול. *ידיות על הלקוח (מגרעות ללא תשלום). *אפשרות לשנות את התוכניות בתאום שני הצדדים. *סיום העבודה בהקדם האפשרי עד 30 יום מיום החתימה על התוכניות. *ביום גמר העבודה בנגריה יתקבל 18,000 ש"ח לאחר התקנת הארונות כולם בבית הלקוח ינתן עוד 4,000 ש"ח, לאחר סיום סופי ינתן עוד 4,000 ש"ח".

כאמור שני הצדדים חתומים על הסכם זה. יום הביקור בנגריה נקבע ליום 23.09.07 כאשר במהלכו נוכחו התובעות לדעת כי הריהוט עדיין אינו מוכן בשלמותו.